בין אם זו קבוצת חינוך ובין אם זה החיים האישיים, מה שאנחנו משקיעים בו תשומת לב - זה מה שיגדל.
איך זה מתבטא בחינוך?
כשאנשי חינוך מתרכזים רק בהתנהגויות לא רצויות, מה שמתרחש הוא… שדווקא הן מתחזקות.
לעומת זאת, כשמתמקדים ברגעים חיוביים כמו: שיתוף פעולה, יוזמות, אמפתיה, אלה הם שמתחילים לפרוח בקבוצה.
תרגול פשוט:
לזהות ולהעצים את מה שעובד. שאלת את עצמך היום: איזה רגעים טובים קרו איתי, עם הקבוצה, עם הצוות? לזהות אותם, ואותם להגדיל.
לתת מקום ליזמות חיובית. ראית מישהו מציע רעיון, עזר לחבר? חשוב להכיר בזה, מספיק גם רק לאותו ילד, ולהגיד לו כמה שזה משמעותי בעיניך.
שינוי שפה – פחות "לא", יותר "כן". במקום "אל תריבו" נאמר: "בואו נחשוב איך נפתור יחד". במקום "אל תאחרו" ניתן לומר: "חשוב לנו להתחיל ביחד בזמן".
זה לא כזה פשוט ליישום אבל בהחלט שווה את הניסיון.
תנסו לחשוב איזו התנהגות אצלכם בקבוצה או בכיתה תתחזק בעזרת תשומת לב?
